במאה השנים האחרונות נוצרו יצירות רבות שמתשמשות בקול אנושי ובדיבור כחומר אמנותי אך הן ממוקמות מחוץ לתחומים ולז'אנרים אמנותיים מסורתיים, בתחומי ביניים שבין מוזיקה, אמנות חזותית, ספרות ותיאטרון. הקול ביצירות אלו נע הלוך ושוב בין המקור הגופני שלו לבין הפיכתו לאובייקט חומרי ופיסולי שמנותק מהמקור שלו.
לשימוש האקספרימנטאלי בטקסט ובקול תפקיד מרכזי בשבירת המחיצות בין האמנויות. השירה המוזיקלית הופכת לפרפורמנס-ארט, השירה הפואטית הופכת למוזיקה וחומר, המיצב קורם עור וגידים והתיאטרון הופך לפיסול ולסאונד-ארט.
"צריך ללקק דבש מהאותיות"
בחרנו להביא כאן כמה שורות מתוך ראיון עם אמנית הקול ויקטוריה חנה כפי שהתפרסם באתר הבמה, ובו ויקטוריה חנה מתארת באופן קולע ומדוייק את הקסם שבשימוש בקול כאמנות ומעשה יצירתי:
"אני לא יכולה לסבול כשלוקחים שפה ומשתמשים בה רק בשביל להעביר אינפורמציה. בשבילי כל מילה שאנחנו מוציאים מהפה היא צליל, והקשר הזה בין הצליל של המילה למשמעות שלה מרתק אותי."
"בעולם הדתי, כשלוקחים את הילד בגיל שלוש לחדר, שמים לו דבש על האותיות ומבקשים ממנו ללקק את הדבש מהאותיות, כך שהוא צריך להגיד את האותיות וללקק את הדבש. וזה בדיוק זה: להחזיר לעצמנו את המילים לפה, ליהנות להגיד אותן, לחקור אותן, ולא רק להיות זמר ששר צלילים. זה יכול להיות בניואנסים מאוד קטנים, זה לא שצריך לעשות את כל המחקר הזה מול קהל, אבל צריך ללמוד לתת כוח למילים".
"הרי מה ההבדל בין סתם מילים שאנחנו מדברים לבין מנטרה: המנטרה לוקחת את המילה והופכת אותה לצליל. לוקחת רצף מסוים של מילים ותנועות והופכת אותן לצליל, ומאוד מעניין לקחת טקסטים שיש להם משמעות ולראות מה קורה לאותה משמעות אם מתייחסים לזה בתור סאונד.
(לראיון המלא לחצו על הקישור: ויקטוריה חנה – ראיון באתר הבמה)
לפניכם לקט קטן ומגוון של סרטונים המתעדים כמה מעבודותיהם של אמני הקול המובילים את מסלול הלימודים "אמנות קול בין תחומית" בסינפסה.
לצפייה והאזנה בעבודות נוספות, אתם מוזמנים להיכנס לעמוד האישי של כל אחד ממורי המסלול: [עבודות נוספות – צוות המורים]
אנו מאחלים לכם צפיה והאזנה מהנות!
