"גל התנועה" הינו אחד המושגים היסודיים בתהליך הריפוי בקול / טיפול בקול ובתנועה בשיטת "אינטגרציית קול בתנועה". אנו מתרגלים ומעירים מחדש את זרימת גל התנועה לאורך עמוד השדרה, בעמידה, בהליכה ובתנועה בחלל, ורוקמים מחדש את הקשר בין תנועתיות עמוד השדרה ובין ההבעה הקולית והמוסיקליות הטבעית של הגוף.
להלן קטע קצר המנסה לתאר את עיקרון גל התנועה.
ביבליוגרפיה: "חזרה לתנועה טבעית בשיטת פלדנקרייז" מאת רות אלון
מקור השראה: ריקוד-טקס ה-"יאנבאלו" מהאיטי.
________________________________________________________
"הגב הוא הצומת של כל הקשרים והתפקודים הגופניים, דרכו מתחברים ביניהם חלקי הגוף המרוחקים זה מזה והמאזנים זה את זה. זהו בבחינת ברומטר המשקף את אופן עמידתנו בחיים, את גמישותנו או אי גמישותנו, את הרגלינו, את יכולתנו להגיב בגמישות ובתושייה למצבים משתנים . השדרה היא הצומת של ההידברות בין כל חלקי הגוף, אין שום חלק או תפקוד שחי מנותק מן הגב ואינו בא לידי ביטוי בו. תנועתיות הגב מותנה במה שהעורף יודע לעשות, באפשרויות העומדות לרשות האגן, ברמת הדריכות של שרירי הירכיים, בגמישות הקרסול, באופן התפרסות כף הרגל על הרצפה.
התקמרות והתקערות הגב התחתון הן חלק מתנועה גלית שבה פועלים בהתאמה כל השרירים הטבעתיים כגון: שרירי העיניים, האגרופים וצינור העיכול. לכן, הסיכוי של הגב לחופש תלוי בין השאר ברמת ההידוק וההתרופפות של שרירי פי-הטבעת ובאופן שבו מכווצים את שרירי הגרון בקצהו השני של אותו מעבר.
חלק מהמסלולים המקשרים בין הגב לגוף נשחקו מרוב שימוש מוגזם או נשתבשו מחוסר שימוש. פתיחת ופינוי אותם מעברים חסומים לתנועה שוטפת תאפשר את המעבר הזורם, הנינוח וההרמוני של התנועתיות הנובעת מהקשר של הגוף עם כוח המשיכה. היכולת להעביר את כובד הגוף אל האדמה ללא הפרעה כאשר אנו עומדים, יושבים או הולכים, מתוך תחושת תמיכה מלאה והישענות נטולת מאמץ, מאפשרת לתנועת הגל הנוצרת מפעולת הגומלין עם האדמה לעבור לכל אורך הגוף.
גל איננו תנוחה ואיננו מבנה או כל היבט דומם אחר. לגל יש מרחב מחייה, כאשר הוא זורם הלוך ושוב וכל הגוף משתתף בו בתיאום משתנה. תיאום זה מפנה לו את הדרך להמשיך לזרום ולהתחדש, כל מוקד של מאמץ יהיה מחסום שיאלץ את הגל לעצור ולהתבזבז במאבק נגד עצמו.
את הכוח המתניע את הגל לומדים לשאוב מן האדמה. כאשר כפות הרגליים מעוגנות בקרקע מוצקה, די ברמז של הדיפה אל הרצפה והאדמה תחזיר לחץ נגדי, שיעלה את הגוף חזרה כלפי מעלה, בגל רצוף ושוטף מכף רגל ועד ראש בלי להיעצר. זוהי אותה דינאמיקה של הליכה אורגנית המתואמת ביעילות, כובד הגוף המחלחל לתומו ממפרק למפרק, דרך כל שריר וכל עצם, עד לכף הרגל הדורכת, ומשם לאדמה – יוצר כתגובה את קו הזקיפות הספונטנית, את הזרימה הדו-סטרית בין משקל הגוף ובין הכוח החוזר מן האדמה.
כאשר אנו מאפשרים השענות מלאה והתמסרות לכוח הכבידה אנו מתחברים לזיכרון קדום, אשר בו, כתינוקות, נשענו על הנושאים אותנו מתוך אמון והתמסרות מלאה. זיכרון קדום זה נרשם בזכרוננו הגופני כקבלת אהבה שאינה תלויה בדבר. בשפת הגוף זוהי מוכנות להסכים, לשחרר, להתמסר לתמיכה, לוותר על השתדלות מלווה במאמץ מיותר. זוהי הסכמה להתרככות המאפשרת את זרימת גל התנועה ואיתו את הזרימה הפנימית של החיים, המתאמת את כל חלקי המארג הסבוך והמורכב של האורגניזם, בתבונה תת הכרתית אשר לה יתרון של חיוניות בראשיתית. "
