מחול ווקאלי, יצירתם של סמדר אימור, ראלי מרגלית ואנסמבל סינפסה.
תפילת "שמע ישראל" היא שיאו של רגע הייחוד בין אלוהים לשכינה. הטקס מתרחש בעולמות העליונים כתוצאה מפעולת התפילה בעולמות התחתונים.
"סוד הייחוד", יצירת מחול-ווקאלי , נוצרה בהשראת הטקסט "סוד הייחוד בקריאת שמע" ממשנת הזהר, ומתארת את ההכנות לליל כלולות חושני, יצרי ומופלא.
מופעי בכורה:
21:00, יום ג' 28.6.11 – אולם הקרנף, בית מחול שלם, שבטי ישראל 22, מוסררה, ירושלים.
21:00, יום ג' 12.7.11 – פסטיבל מחול לוהט, מרכז סוזן דלאל, ת"א
רעיון, כוריאוגרפיה, בימוי : סמדר אימור
הלחנה וניהול מוסיקלי : ראלי מרגלית. (הקטע "אשריכם ישראל…" הוא פיוט פרסי עתיק.)
תלבושות: רקפת לוי.
שמלת נייר וכתיבה: דפנה שפירא חסון, מתוך "כתיבת כלה", מיצג 2006
צילום גלויה: דפנה שפירא חסון
אנסמבל יוצר :סופיה שיסטיק, דפנה שפירא חסון, ברניקה שניידר, חמוטל פליישר קנל,דנה רזניק,יעל כהן,דלית שסקין.
הפרק הראשון של היצירה עלה בבכורה באוקטובר 2010 ב"מעבדה" בירושלים במסגרת פרויקט מחול ברוח בשיתוף עמותת הכוריאוגרפיים, בית אביחי והמעבדה. כמו כן הוצג בנובמבר 2010 במסגרת פסטיבל מחול יהודי עכשווי בג'רר באכר בירושלים.
סמדר אימור- על "סוד הייחוד"
בהשראת קטע ממשנת הזוהר (ישעיה תשבי,מתוך כרך שני, ע'מ שי'ב, עד ע'מ שי'ח)
הרקע ליצירה הוא פרוש הזוהר לתפילת " שמע ישראל". תפילה זו היא תמצית אמונת העם היהודי, ושיאה של התפילה כולה. תפילה זו היא ביטוי לייחוד, בין השכינה לקדוש ברוך הוא, ובין כנסת ישראל ואלוהים. הזיווג הקדוש הוא, על פי ספר הזוהר, חיבור בין ספירות תפארת ומלכות, וביטוי לתהליך המתרחש באלוהות עצמה, שהוא-חיבור בין האיברים לגוף אחד, איחוד בין הכוחות הזכריים והנקביים,ששיאו בזיווג עצמו.
העבודה מתמקדת בקטע אחד ממשנת הזוהר, המתרחש בזמן קריאת שמע, ומתאר את ההכנות לליל הכלולות הגדול בגן עדן, ושותפות לו דמויות רבות מצבא מלאכי השמיים, ובו תאור מעורר השראה של טקס זווג ונישואין רווי חושניות ומיניות.
"בשעה שמייחדים ישראל יחוד הסוד של שמע ישראל בחפץ שלם, מיד יוצאת הארה אחת מתוך סתר העולם העליון, ואותה הארה בוטשת בתוך שביב הקדרות ונחלקת לשבעים אורות, ואותם שבעים לוהטים בשבעים ענפים של עץ החיים. אותו עץ מעלה אז ריחות ובשמים, וכל עצי גן העדן כולם מעלים ריחות ומשבחים לריבונם, שהרי אז מתקשטת המטרונית להיכנס לחופה עם בעלה. כל האיברים העליונים כולם מתחברים בתשוקה אחת ובחפץ אחד להיות בלא פירוד כלל. ואז בעלה מכוון אליה להכניסה לחופה בייחוד אחד, להתייחד עם המטרונית. ועל כן אנו מעירים אותה ואומרים : שמע ישראל "
ההכנות לזיווג בשמיים הם גם השלבים בהכנות לחתונה הארצית. הסיפור נע בין עליונים לתחתונים בין רוחניות והתעלות ובין תשוקה יצרית ומפתה לגעגועים ואף חרדה מליל הכלולות. הדמויות נעות בין מלאכיות לנערות כפר המכינות את הכלה לטקס הזיווג. ה"שכינה" היא בעלת פנים נשיות רבות ושלבי ההכנה לזיווג עוברים מאשה אחת לשנייה כאשר כל דמות נשית משילה עוד קליפה בדרך אל הזיווג המטפורי כמובן.
היצירה המוסיקלית-ווקאלית היא חלק בלתי נפרד מהיצירה, ויוצרת חיבור עמוק בין חומר לרוח, גוף ונפש, דרך פעולת הנשימה. " ויפח באפיו רוח, נשמת חיים".
סמדר אימור היא רקדנית, כוריאוגראפית ומורה, הקימה את מרכז ובית ספר לקול ותנועה " סינפסה" ומנהלת אותו, מפתחת שיטת קול בתנועה. יצרה בעבר עבודות רבות ביניהן :"מנגד" , "איזור הדמדומים", מסע הציפורים הכבדות", "א.ד. ניסיון שנ"י (ללהקת מוזע), "עד שבא מלאך" ועוד, השתתפה עם עבודותיה בפסטיבלים בארץ ובעולם.
ראלי מרגלית- (הלחנה וניהול מוסיקאלי) על תהליך היצירה:
מילת המפתח להלחנה המוסיקאלית שלי, היא המילה " שמע", הראשונה בטקסט הזוהר: " בשעה שמייחדים ישראל יחוד הסוד של שמע ישראל"… לאותה " בשעה", של תאור הזמן, ניסיתי להוסיף גם צליל ומקום, המתארים יחד את החזיון המתואר בטקסט.. המוסיקליות נבעה ישירות מן המילים, לא כסדרן ובמובנן הסיפורי, אלא כמילים הבוראות חלל, זמן, סאונד ודמויות. הדמויות חלקן ארציות וחלקן שמימיות, הן המאכלסות את אותו חזיון , והן שהתוו את עבודת ההלחנה,
בשאלה- מה הן קולותיהן? מה היא מנגינתן? כמי שבאה ממוסיקה אינסטרומנטאלית בעיקר, שימוש בקולות של מבצעות בלבד, כפי שנעשה בעבודה זו, הווה אתגר גדול עבורי. לשמחתי, התהליך היה חוויה של גילוי הקול ככלי יצירה חי, עם אנסמבל מעניין וברוך כישרונות.
ראלי מרגלית, צ'לנית ומלחינה, בוגרת האקדמיה ע"ש רובין בירושלים.מופיעה בארץ ובחו"ל. במופע מוסיקה אתנית" ארמונות בחול", הוציאה תקליטור "5 עבודות", הלחנה מוסיקאלית ל"אוב" של רננה רז ועופר עמרם, הופיעה ופתחה את פסטיבל " בארי" באיטליה, סולנית תזמורת "סימפונט" רעננה בסוויטה מיצירותיה "3 מכאן". מוזמנת לפסטיבלים ברחבי העולם.
