תפילת "שמע ישראל" היא שיאו של רגע הייחוד בין אלוהים לשכינה. הטקס מתרחש בעולמות העליונים כתוצאה מפעולת התפילה בעולמות התחתונים ומשנת הזוהר. "סוד הייחוד", יצירת מחול-ווקאלי , נוצרה בהשראת הטקסט "סוד הייחוד בקריאת שמע" ממשנת הזהר, ומתארת את ההכנות לליל כלולות חושני, יצרי ומופלא.
אנו שמחים להציג את סרטון הוידאו המתעד את הופעת הבכורה של האנסמבל במעבדה, אוקטובר 2010.
רעיון, כוריאוגרפיה ובימוי: סמדר אימור .
יצירה ווקאלית: רלי מרגלית .
אנסמבל יוצר: קרן אלון-גולן, סופיה שיסטיק, דנה רזניק, חמוטל פליישר , יעל כהן, דפנה שפירא וברניקה שניידר, כולן אמניות קול בתנועה בוגרות סינפסה ושותפות ליצירה.
יצירות סולו המהוות חלק ממרקם העבודה: סופיה שיסטיק, חמוטל פליישר-קנל , ברניקה שניידר, דפנה שפירא
עיצוב תאורה: שי יהודאי
מעצבת תלבושות: רקפת לוי.
סמדר אימור- על " סוד הייחוד"
בהשראת קטע ממשנת הזוהר (ישעיה תשבי,מתוך כרך שני, ע'מ שי'ב, עד ע'מ שי'ח)
"בשעה שמייחדים ישראל יחוד הסוד של שמע ישראל בחפץ שלם, מיד יוצאת הארה אחת מתוך סתר העולם העליון, ואותה הארה בוטשת בתוך שביב הקדרות ונחלקת לשבעים אורות, ואותם שבעים לוהטים בשבעים ענפים של עץ החיים. אותו עץ מעלה אז ריחות ובשמים, וכל עצי גן העדן כולם מעלים ריחות ומשבחים לריבונם, שהרי אז מתקשטת המטרונית להיכנס לחופה עם בעלה. כל האיברים העליונים כולם מתחברים בתשוקה אחת ובחפץ אחד להיות בלא פירוד כלל. ואז בעלה מכוון אליה להכניסה לחופה בייחוד אחד, להתייחד עם המטרונית. ועל כן אנו מעירים אותה ואומרים :,שמע ישראל "
הרקע ליצירה הוא פרוש הזוהר לתפילת " שמע ישראל". תפילה זו היא תמצית אמונת העם היהודי, ושיאה של התפילה כולה. תפילה זו היא ביטוי לייחוד, בין השכינה לקדוש ברוך הוא, ובין כנסת ישראל ואלוהים. הזיווג הקדוש הוא, על פי ספר הזוהר, חיבור בין ספירות תפארת ומלכות,וביטוי לתהליך המתרחש באלוהות עצמה, שהוא-חיבור בין האיברים לגוף אחד, איחוד בין הכוחות הזכריים והנקביים,ששיאו בזיווג עצמו.
העבודה מתמקדת בקטע אחד ממשנת הזוהר, המתרחש בזמן קריאת שמע, ומתאר את ההכנות לליל הכלולות הגדול בגן עדן,ושותפות לו דמויות רבות מצבא מלאכי השמיים, ובו תאור מעורר השראה של טקס זווג ונישואין.
בקטע זה מתוך מאמרי הזוהר מצאתי מאין כוריאוגרפיה, שפה המשתמשת במושגים מרחביים, בפעולות מוגדרות ובשפע של התנהלות תנועתית. הקטע מאופיין בקצב ומוסיקליות ברורים,העולים מתוך צורת כתיבה תיאורית,רבת דימויים ומרובדת.
בתוך מבנה העבודה באים לידי ביטוי מרכיבים ומבנים מרכזיים בתרבות התפילה היהודית-תפילת יחיד ותפילת ציבור, ושימוש בתנועות ומחוות גוף מתוך סדר התפילה, אשר משמשים כהשראה לפיתוח המוטיבים התנועתיים והמוסיקליים. העבודה כולה בנויה כטקס, סדרה של פעולות אשר מכינות את ה "מטרונית"- השכינה, לזיווג עם בעלה.
שלבי הטקס עוברים מדמות נשית אחת לשנייה כאשר כל שלב, משיל " קליפה".
ההכנות לזיווג בשמיים הם גם השלבים בהכנות לחתונה הארצית. הסיפור נע בין עליונים לתחתונים בין רוחניות והתעלות ובין תשוקה יצרית ומפתה לגעגועים ואף חרדה מליל הכלולות.הדמויות נעות בין מלאכיות לנערות כפר המכינות את הכלה לטקס הזיווג.
בחרתי לעסוק בקטע זה בזכות עוצמת הדימויים וההתפעלות התמידית שלי מעולם הסוד והתפילה, כיצד הפעולה בעולם החומר והנראות ,פועלת ,על פי עולם הסוד, על מימדים ועולמות ברובד בלתי ניראה לעין, היצירה הבימתית היא בעבורי הניסיון להדהד אל הגלוי משהוא מאותו עולם נסתר, המתגלה, הנחווה ,באמצעות הגוף והקול, עבורי זוהי הדרך היחידה לשכך איזו כמיהה אינסופית אל מימדים שקופים יותר, אפשר גם לומר, אלוהים.
היצירה המוסיקלית-ווקאלית, היא חלק בלתי נפרד מהיצירה,ויוצרת חיבור עמוק בין חומר לרוח, גוף ונפש ,דרך פעולת הנשימה. " ויפח באפיו רוח, נשמת חיים"
ראלי מרגלית- הלחנה וניהול מוסיקאלי
מילת המפתח להלחנה המוסיקאלית שלי, היא המילה " שמע", הראשונה בטקסט הזוהר: " בשעה שמייחדים ישראל יחוד הסוד של שמע ישראל"… לאותה " בשעה", של תאור הזמן, ניסיתי להוסיף גם צליל ומקום, המתארים יחד את החזיון המתואר בטקסט.. המוסיקליות נבעה ישירות מן המילים, לא כסדרן ובמובנן הסיפורי, אלא כמילים הבוראות חלל, זמן, סאונד ודמויות. הדמויות חלקן ארציות וחלקן שמימיות, הן המאכלסות את אותו חזיון , והן שהתוו את עבודת ההלחנה, בשאלה- מה הן קולותיהן?,מה היא מנגינתן? כמי שבאה ממוסיקה אינסטרומנטאלית בעיקר, שימוש בקולות של מבצעות בלבד,כפי שנעשה בעבודה זו, הווה אתגר גדול עבורי. לשמחתי, התהליך היה חוויה של גילוי הקול ככלי יצירה חי, עם אנסמבל מעניין וברוך כישרונות.
