אימפרוביזציה הינה האומנות בה אנו לומדים כיצד לאפשר את המפגש עם ההווה, כאן ועכשיו. מה עומד ביננו לבין מפגש זה? מדוע אין זה קל או מובן מאליו? מדוע אין זה כלכך פשוט לא להתעסק בדברים אחרים, אלא להיות בהווה ולפעול מתוך התמסרות ספונטית למה שיש מבלי להתעסק בעבר ובעתיד?
בפורמט האימפרוביזציה הקבוצתית אנחנו פועלים ממקום ראשוני של חווית התקשורת עם העולם הסובב אותנו ולמידת מיומנויות חיים באופן של משחק, משחק היא צורת תקשורת אוניברסליית המתקיימת לא רק בין בני אדם אלא גם בעולם החי ,כפי שתינוקות , ילדים, מתבגרים וגם מבוגרים משחקים, כך גם גורים של חיות לומדים בדרך של משחק,
בנביטת אימפולס גופני, רצון גופני, זיהוי תחושה, דימוי או רגש המלווה את תחילת התנועה, חיפוש וחקר בתוך האלמנט האחד, האם זו חקירה גופנית ? האם זו דמות הנובעת מתוך המבנה הגופני, המהלך הפיזי ?
התהוות היצירה הקבוצתית בכל תחום שהוא תהיה מורכבת במהותה מאלמנטים דומים או מקבילים לאלו המרכיבים להקת ג'אז מיומנת- החופש היצירתי האישי הסובב סביב מבנה , או נושא נתון כאשר הקבוצה כולה מחויבת לתמיכה ביצירה המשותפת המתהווה מחדש בכל רגע ,
מאמר מאת רותי רבינס, המתאר את העבודה המנטלית הכרוכה באומנות האילתור בקול ובתנועה, על שלביה ומרכיבה השונים.
"נדמה שעל מנת לאפשר לעצמנו ביטוי ספונטני, בין אם בקול, בתנועה או בכל צורת ביטוי על-מילולית אחרת, עלינו להתנתק תחילה מהחלק החושב בתוכנו. כאילו שכדי לאלתר בקול ובתנועה אנחנו צריכים להפסיק לחשוב. "קול בתנועה" כגישה לאמנות האימפרוביזציה, אינה מבקשת לנתק את החלק החושב (הטרוד הנצחי) שבתוכנו מהחלק הספונטני, השר והרוקד; אלא דווקא להביא לאינטגרציה של שני החלקים, מוח ימין ומוח שמאל".
לקבלת עדכונים על פעילויות חדשות ולמידע נוסף: