צלילים הם ידע / סמדר אימור

צלילים הם ידע – קולות הם יידע ברמות שונות, האינפורמציה מגיעה  מהתת מודע שלנו, מהגוף שלנו, מהנפש מהמבנים המוסיקליים שנוצרים כתוצאה מתדירויות שונות , צליליות, שמתרחשות, מתחוללות בגוף, שהרי הגוף שלנו מלא תדירויות שונות. לכל חומר יש  תדר, לכל חומר יש  צליל. יש חומרים שהצלילים שלהם לא נשמעים מכיוון שהם בתדירות מאוד נמוכה או מאוד גבוהה, תדירויות שהם מחוץ לטווח השמיעה הרגיל שלנו. ההנחה היא שהגוף שלנו כל הזמן מלא אינפורמציה שמיתרגמת לזרימה של תנועה פנימית שיכולה לקבל ביטוי או בתנועה גופנית או בתנועה קולית. התנועה של הצליל יותר מהירה מהתנועה הפיזית, מהירות הקול יותר מהירה ממהירות החומר הפיזי.

אז אמרנו שהצלילים הם יידע, הוא יכול לבוא מבפנים, מהגוף שלנו,  ממערכת העצבים, מזיכרון השרירים, מזיכרון העצמות והתאים, יידע שבא מהנפש, מהתת מודע, הוא יכול להיות יידע מופשט לגמרי, יכול להיות ידע על משהו בעולם, דרך הצליל-טון מסוים, גובה צליל מסוים, איכות מסוימת של צליל שנמצא במקום מסוים בגוף, להתחבר למקום מסוים ביקום, בטבע ,בחוקיות של הטבע.

 למשל בספר יצירה כתוב שכל אות מייצרת צליל וכל אות מחוברת לחוש ולמקום ספציפי בגוף וגם לעונה בשנה וגם למזל אסטרולוגי וכ'ו כלומר כל אות מחוברת בתוכנו ומחוץ לנו. מה זה אומר בעצם ? צריך לחשוב על ההשלכה העמוקה של זה.  זה אומר שברגע שאנחנו נוגעים עם הצליל באיזה שהוא מקום בגוף שלנו אנחנו מייד נוגעים במשהו בעולם, באיזה קוד אוניברסאלי , באיזו איכות, באיזו מהות אוניברסאלית ואנחנו טועמים טעם של המהות הזו, כשנעשה חיבור בין הצליל ובין הגוף ובין התודעה הפתוחה שלי המסכימה להכיר בכך שזה מתחבר גם החוצה לאיזה שהוא מקום ביקום לאיזה ערוץ מסוים, אז הדבר שאני עושה אותו הוא מלא והוא חיבור, הוא חיבור בהרבה רבדים ורמות של פנים וחוץ זו ידיעה עמוקה של המערכת על עצמה ועל המערכת היותר גדולה שהיא חיה בתוכה שזה המערכת של הפלנטה ועוד יותר רחב המערכת של היקום, של האינסוף.

 צליל יכול להוביל אותנו להרבה מאוד מקומות, אנחנו מתייחסים לכל צליל , גם טונים שונים וגם תנועות ועיצורים, כל אות יש לה תדר ויש לה ביטוי בגוף והיא יוצרת איזו תיבת תהודה ומצלול אחר, כל דבר כזה הוא בעצם סוג של יידע מבחינתי, יידע שהוא לא בראש כמובן , יידע של גופים אחרים שיש לנו, זה אולי הזנה לגופים אחרים שיש לנו.

 זה ברור שהעבודה עם הקול מנקה את הגופים האנרגטיים,  מחוללת תנועה בצ'קרות, גורמת לזרימה, וברגע שזה קורה נוצר בעצם ניקיון של השדה האלקטרו מגנטי שסביבנו, הניקיון הזה פירושו שאין אנרגיה עומדת כמו ביצה אלא יש זרימה של אנרגיה, זרימה של תנועה, זרימה היא המאפשרת ניקיון. הניקיון האנרגטי הזה מאפשר לנו לקלוט ידע שבא בצורה של אנרגיות יותר עדינות, להתחבר לספריה הענקית של היקום שבה קיים כל הידע, כמו שאמר קוהלת :"אין חדש תחת השמש, כל שהיה הוא שיהיה…" כלומר הכל נמצא ואנשים מתחברים ליידע שקיים בעולם בצורה אנרגטית, אינפורמציה שקיימת בצורה של אנרגיה עדינה, לא חומרית ואנשים מביאים אותה לעולם החומרי יותר, כותבים ספרים, שירים, אמנות כזו או אחרת, הרבה פעמים אנחנו שומעים על הקומפוזיטורים הגדולים שדיווחו כי היצירה פשוט "הייתה שם" והם רק הורידו אותה לתווים, כלומר הם שמעו אותה במלואה עוד לפני שכתבו אותה, זה ערוץ, כלי שדרכו הידע עובר, זה נשמע מאוד מיסטי אבל האמת שכל דבר פועל בצורה הזו באופן כזה או אחר ברמות שונות של חיבור ויכולת להדהד עם תדרים מעודנים יותר ויותר.

 רבי נחמן מברסלב כותב באחת מתורותיו על עשר רמות של ניגון שקשורות לעשר רמות של אמונה,אמונה קשורה לאמון ואמון קשור להתמסרות, לשחרור, לעזיבה שאינה באה דווקא מהמקום הרציונאלי, ההגיוני, אלא היא סוג של אינטואיציה ועל מנת לסמוך על האינטואיציה שלנו אנחנו זקוקים לאמון, אמון במשהו שאיננו מקבל קבלות מההיגיון שלנו, האמון הזה מאפשר לשחרר משהו במערכות הרגילות, והשחרור גורם לתנועה, התנועה גורמת לניקיון אנרגטי ורגשי ומאפשרת לנו להפוך לצינור לאותו יידע הבא גם מבחוץ.

 כשהאדם מלא בעצמו קשה לו לקבל יידע אובייקטיבי שלא דרך הפילטרים שלו, ההבנות שלו, הפירושים שלו, צלילים יכולים להביא משהו מהאיכות של יידע אובייקטיבי מכיוון שהם מוחלטים כמו מתמטיקה מצד אחד ומצד שני יכולים להטען באישי, האנושי, הרגשי, אבל תמיד יהיה להם החיבור למערכת הגדולה יותר.

הקול מנקה את האנרגיה הבלתי זזה שנדבקת על השדה האלקטרומגנטי שלנו, כל דבר שאינו בתנועה בסופו של דבר הופך להיות ביצה מעופשת עם יתושים ומחלות, מבחינה אנרגטית כל דבר שלא זז יוצר בסופו של דבר מחלה כזו או אחרת. הקול עושה עבודה אנרגטית של התחוללות תנועה וזרימה גם במקרים שהאדם מבחינה רגשית למשל מתקשה לזוז הלאה מהמקום בו הוא נמצא, לעיתים זה כמו ביצה ותרנגולת, כיון שמשהו באנרגיה כבר כל כך מקובע הוא תוקע גם את המצב הרגשי, למשל אנרגיה של עצב, אם האנרגיה משתחררת ויכולה להתחיל לזרום זה בוודאי יגרום לשינוי במצב הרגשי אף מבלי לדבר על כך או להתעסק בזה במודע או להיות מודעים לתהליך מבלי לחטט בו.

 זה נכון שכל צליל הוא ערוץ של יידע אבל גם אפשר לקחת את זה מהכיוון השני, מכיוון שלצלילים יש יכולת התפשטות וויברציה, הויבראציה היא תנועה, היא מזיזה את החלל שסביבנו שזה השדה האלקטרומגנטי שלנו שקשור לכל מרכזי הגוף ולכן ברגע שהשדה נקי הוא מאפשר תנועה של תדרים שהם יידע, אינפורמציה , מפנים החוצה ומהחוץ פנימה. שדה נקי מאפשר קשב אחר וקליטה אחרת.

 גם כמורים, מלווי תהליכים אנחנו יכולים לקלוט הרבה מאוד אינפורמציה על התלמיד גם ללא מילים או הסברים, דרך ההדהוד העובר בין השדות המשותפים, גם זו אינפורמציה העוברת בצורה של תדר מאוד עדין שבוודאי כאשר הוא מקבל גם ביטוי תנועתי וקולי הוא מתבהר יותר ברמה של החומר, כאשר השדה האלקטרומגנטי שלי עמוס במתחים שלי אני לא יכולה להרגיש באופן נקי אף אחד ושום דבר מכיוון שהכל עובר דרך החסימות שלי, אם אני כועסת על מישהו אני מרגישה אותו דרך הכעס, כעס זו אנרגיה שנמצאת על השדה שלי עוד לפני שאני מרגישה אותה בתוכי, כמו כל אנרגיה רגשית אחרת.

 אחד הדברים שהעבודה הקולית עושה בצורה מאוד מובהקת זה הניקיון של השדה סביבי והפריקה של האנרגיות בתוכי , מכיוון שהקול הוא תנועה מתפשטת בעלת יכולת נגיעה תנועתית בטווחים הרבה יותר גדולים מתנועת הגוף, הוא מסוגל לעשות מה שתנועת הגוף איננה יכולה לעשות. לסיכום, נגעתי בשני דברים הקשורים אחד לשני, קודם כל הצליל עצמו הוא ערוץ של יידע, הוא מהות מרוכזת של הרבה דברים בעולם הפנימי והחיצוני, דבר נוסף הוא היכולת של הצליל לנקות, לשחרר, לפרוק, דרך היותו מחולל תנועה ובאופן כזה לאפשר ליידע ברמות שונות להיקלט אצלנו.

This entry was posted in ג. מאמרים אודות אינטגרציית קול בתנועה, מאמרים: "מסתורי הקול והתנועה האנושיים" and tagged , , . Bookmark the permalink.